בקיץ של שנת 1934 הייתה האוניה היוונית "וולוס" מפליגה אל חופי פלסטינה כשעל סיפונה יהודים חלוצים ממזרח אירופה, שרצו לעלות לארץ ישראל.

במשך כארבעה חודשים הם מנסים להגיע לחופי הארץ מבלי להיתפס על ידי ספינות המשמר הבריטיות, ולא מצליחים. המזון אוזל, התרופות אזלו, הכסף אזל, והאנשים חלשו ורעבו.
"וולוס" חזרה לנמלי הים השחור, פרקה את מטענה החי, והחלוצים שבו למשפחותיהם.
ביניהם היה גם החלוץ מאיר צ'יז'יק מהעיר לוצק שבפולין והחלוץ יהודה סיבר מהעיר דליטא שבפולין.
לכשפרצה מלחמת השחרור כבר היה החלוץ מאיר צ'יז'יק מלוצק שומר שדות בקבוץ בית אלפא שבעמק יזרעאל, ואב לשלושה ילדים. כבן 40 היה אז, קראו לו להוביל משאית מזון לירושלים הנצורה בכביש הדמים-שער הגיא. ממש באותו זמן היה החלוץ יהודה סיבר מבריסק, איש מטעים ואב לשני ילדים, מפקד עמדה מספר 8 בקבוץ נגבה.
נגבה של אותם הימים הייתה קבוץ קטן – 140 תושבים, ולהם 90 ילדים. רגע לפני שהצבא המצרי תקף את הישוב הגיעו בלילה מכוניות משוריינות ופינו את הילדים. בין הילדים הייתה ילדה קטנה ומפוחדת חגית – בתו הבכורה של אותו חלוץ מבריסק, מפקד עמדה מספר 8.
 
הצבא המצרי צר על נגבה חודשים ותקף בעזרת חיל-רגלים, מכוניות יורקות אש, מקלעים ומרגמות, טנקים ומטוסים. הקבוץ נהרס כליל.
עמדה מספר 8 נפגעה ישירות מפגז טנק. ואנשיה המשיכו להילחם מתוך תעלות הקשר. רוח החלוצים בנגבה הייתה עקשנית וזועפת ללא פשרות: לא נסוגים, לא נכנעים, אנחנו – ארץ ישראל, ומכאן אין לאן לסגת.
 
כעבור כ-20 שנה, בשנת 1967, לוחם הבן של צ'יז'יק מבית אלפא על ג'יפ בעיר שכם. באותה עת ממש לוחם הבן של סיבר מנגבה עם הטנק ברמת הגולן.
 
בשנת 1970 נפגשו הבן הבכור של החלוץ צ'יז'יק עם הבת הבכורה של החלוץ סיבר, ולהם 4 בנות ובן-בן זקונים. הוא יפה ומוכשר בציור, בכתיבה, במתמטיקה, ביחסי אנוש ומלא שמחת חיים, כמו שרק בן זקונים יכול להיות, וקוראים לו תומר.
ובבוא יומו להתגייס, על אף רשרוש בלבו, הוא מתנדב להיות לוחם ביחידת ההנדסה של הנח"ל.
 
כך קרה שחמישים שנה אחרי שאימו חגית הילדה בת השש, פונתה במכונית משוריינת בלילה חשוך מביתה בנגבה, עומד תומר בנה בעמדה על הר גבוה בלבנון, רובה בידו והוא מתגעגע הביתה.
 
כך קרה ששבעים שנה לאחר שהחלוצים מאיר ויהודה עולים לארץ ומקימים קיבוצים, חוזר נכדם תומר מחופשה וטס במסוק צבאי אל עמדתו הנמצאת על הר גבוה בארץ זרה …
 
טיסה ממנה לא חזר עוד.